כלכלה וחשבונאות משפטית

כתובת: המרד 29, תל אביב
מייל: main@yifatbr.com

לשיחת ייעוץ חייגו

הונאת פונזי – איך הוכחתי תרמית פונזי?

רו"ח בועז יפעת מציג כיצד הוכיח כי מה שהוצג כהשקעה אמיתית היתה למעשה תרמית פונזי (פירמידה). בית המשפט אף קיבל את ההוכחה.

כב' השופט עזריה אלקלעי מבית משפט השלום בתל אביב הוכיח כי ניתן לעבוד גם אחרת. ביום 16 במרץ 2016, שלושה שבועות לאחר שמיעת העדויות הוציא כב' השופט פסק דין שעסק בפרשייה מעניינת של "השקעות". כב' השופט פסק כי למעשה היתה תרמית, כפי שאני קבעתי בחוות דעת מומחה שהכנתי עבור התובע. (ת"א 11 – 05 – 45615).

בקיץ 2007 הכיר קוטלר בארגון יוצאי מצרים את הוריו של דורון, ואף בילו בשייט למזרח אירופה, שבמהלכו סיפרו לקוטלר כי בנם עוסק בניהול השקעות במט"ח.

זמן קצר לאחר מכן קוטלר השקיע אצל דורון 200,000 ש"ח. בהסכם ההשקעה נכתב כך: "תיק ההשקעות ישא תשואה חודשית ממוצעת של 3% – 2% קבועה… על פי אסטרטגיית השקעה בלעדית של דורון". רק לאחרונה בכינוס של עיתון "כלכליסט" אמר פרופ' האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך כי זירת ההשקעות הלא מפוקחות דומה לג'ונגל, ואמר כי הר"ע רוצה להזהיר את הישראלים שאינם עומדים בפיתויים.

משקיע שמנהל השקעות מבטיח לו תשואה חודשית ממוצעת של 3% – 2% קבועה צריך להיזהר. אם יש מנהל השקעות שיודע להשיג תשואות כאלה למה לו לעסוק בניהול השקעות? שילווה כסף שעלותו קטנה יותר וירויח לעצמו את ההפרש בין התשואה שהוא יודע להשיג לריבית על ההלוואה.

במשך כמעט שנתיים, מספטמבר 2007 וכמעט מידי חודש בחודשו, העביר דורון מחשבונו של אביו סכומים לחשבונו של קוטלר שהסתכמו ב – 63,365 ש"ח. פעולה זו – העברה מחשבונו של אביו של דורון ולא מחשבון בחברת השקעות כלשהי או חשבון על שמו של קוטלר – עוררה את חשדי כי דורון לא ביצע השקעה כלשהי בכספו של קוטלר. גם העובדה ש 17 העברות מתוך ה – 18 היו בסכומים עגולים, שהיוו בין 2% ל 1.5% מסכום ההשקעה של קוטלר חיזקו את החשד שלי כי לא נעשתה כל פעילות השקעה על ידי דורון.

במאי 2009 ביקש קוטלר כי תוחזר לו השקעתו. 

הדרך בה קיבל קוטלר את השקעתו היתה מבחינתי ההוכחה האחרונה לכך כי למעשה דורון לא ביצע כל השקעות מכספו של קוטלר. למה קבעתי זאת? קוטלר קיבל שיק על סך 236,260 ש"ח (צילום ממנו מצ"ב), משוך מחשבונה של חברה בשם דלוון אנטרפרייז בע"מ. על גבי השיק היה רשום כי ניתן לפקודת חברת "אינטרספט פילוח שווקים בע"מ", שדורון אישר כי היא חברה בשליטתו.

מדוע השיק שמסרה דלוון לאינטרספט הועבר לקוטלר, מה גם שקוטלר קיבל סכום גדול יותר מהסכום שהיה צריך לקבל? 

בחוות דעתי הסברתי מדוע הנתבעים החזירו לקוטלר את סכום ההשקעה בשיק של דלוון, שלפי תצהיר של דורון הינה לקוח שלו. אני קבעתי בחוות דעתי כי זוהי שיטת ההונאה של הנתבעים בקליפת אגוז, הידועה גם כהונאת פונזי: הנתבעים צריכים להחזיר כסף ללקוח א' הוא קוטלר. מאחר וכספו של קוטלר לא נשמר ולא נוהל בנפרד, וכנראה שבמועד בו הנתבעים נדרשו להחזיר את הכסף לקוטלר לא היה ברשותם האמצעים או הכסף כבר לא היה קיים, הנתבעים עשו מה שכל נוכל שמבצע הונאת פונזי מבצע: הם לקחו כסף מלקוח חדש (דלוון) כדי לשלם ללקוח ותיק (קוטלר) שדורש לקבל את השקעתו.

הוכחה נוספת למרמה של הנתבעים כלפי קוטלר היא הסכום שהנתבעים החזירו לקוטלר. לטענת הנתבעים, החזר זה הינו בהתאם להסכם בין השניים. היות ולטענת הנתבעים קוטלר קיבל את התשואה על ההשקעה לאורך השנים, הרי שהיה על הנתבעים להעביר אליו רק את קרן ההשקעה בסך של 200,000 ש"ח. הנתבעים הסבו לקוטלר שיק על סך 236,620 ש"ח שניתן לטובת חברה שלהם על ידי לקוח שלהם. לסכום שיק זה לא היה דבר וחצי דבר עם הסכום שהנתבעים חשבו שהם צריכים להחזיר לקוטלר.

הנחתי כי לנתבעים היו בעיות בחשבון הבנק של חברתם ולכן במקום לפעול בצורה ישרה וישירה, דהיינו להפקיד את השיק של דלוון בחשבון הבנק של אינטרספט ולמשוך שיק על סך 200,000 ש"ח לקוטלר, הם השתמשו בדרך פתלתלה של הסבת השיק לקוטלר. מאחר שקוטלר קיבל מהנתבעים סכום גדול יותר מהסכום לו היה זכאי, החזיר קוטלר לנתבעים סך של 36,260 ש"ח, בשיק משוך מחשבונו את ההפרש בין הסכום שהיה צריך לקבל כהחזר השקעה לסכום שקיבל בפועל. זמן קצר לאחר שקוטלר קיבל את סכום השקעתו הראשונה הוא נתן למנהל התיקים שיק על סך 850,000 ש"ח לפקודת ISIG LTD.

בכתב ההגנה כתבו הנתבעים: "…השיק הופקד בחברת ISIG- LTD שהינה חברת ברוקרים בין הגדולות בעולם…".

בחנתי את טענתם זו של הנתבעים. משאילתת רשם החברות מצאתי כי מדובר בחברת איי. אס. איי. ג'י- מט"ח ישיר בע"מ, חברה ישראלית המוחזקת על ידי 4 בעלי מניות ישראלים.

לאור הנ"ל וכפי שעלה מפרופיל החברה, הרי שהטענה של הנתבעים כי מדובר בחברת ברוקרים מהגדולות בעולם הינה טענה לא מדוייקת (בלשון המעטה).

בחודש יוני, 2009, החזירו הנתבעים לקוטלר 372,000 ש"ח. הסכום שולם באמצעות שיק משוך מחשבונה של אמו של דורון. היתה זו עוד הוכחה להתנהלות חשודה של הנתבעים: השיק של קוטלר על סך 850,000 ש"ח היה לפקודת ISIG, ולפי צילום גב השיק אף הופקד בחשבונה. מדוע איפוא כאשר קוטלר דורש החזר חלקי של השקעתו הנתבעים לא מבקשים מחברת ISIG שתמשוך שיק מחשבונה לקוטלר? זוהי עוד התנהגות תמוהה של הנתבעים, המעלה חשד כי פעולותיהם לא היו תקינות.

בגין השקעתו השניה לא קיבל קוטלר 478,000 ש"ח.

בפסק הדין כתב כב' השופט אלקלעי: